בכתיבתה מגלה דורית רגשות אנושיים וחוכמת חיים, עם הבנה פסיכולוגית לנפש האדם. היא היתה דמות מכבדת ותומכת, במלים ומעשים, בחברוּת מסורה ללא תנאי והכל בצניעות ובחשאיות, "והצנע לכת" היתה דרכה.
אחרי שירותה הצבאי, למדה דורית בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבלה תואר בוגר בתולדות התיאטרון. היא המשיכה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, וקיבלה תואר מוסמך לאמנות התיאטרון בהצטיינות. כמו כן השלימה השתלמויות כמורה מוסמכת.
במהלך השנים רכשה דורית ידע מעמיק והבנה היסטורית, פוליטית ותרבותית רחבה, שבאו לידי ביטוי בתחומים בהם פעלה, לימדה ויצרה. סיפוק רב גרמו לה שנות עבודתה ביחידה לאמנויות במסגרת המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך. מסגרת זו איפשרה לה לתרום תרומה חינוכית, אמנותית ותרבותית לנוער, כולל מחזות שכתבה במיוחד עבורם לתיאטרון הקהילתי בפנימיות השונות.
דורית אהבה תיאטרון, כתבה מחזות, שאת חלקם תירגמה לאנגלית, ותירגמה לעברית מחזות מאנגלית וצרפתית. היא עסקה בחינוך בני נוער לאהבת האמנות והתיאטרון, חיברה מחזות לבני נוער, לימדה מחזאות בבתי ספר למשחק, כתבה שירה, פרוזה, ביקורת ספרים, ועוד. תרומתה לעולם התיאטרון באה לידי ביטוי בקשת רחבה של יצירה ובעזרה גלויה וסמויה ליוצרים ולשחקנים.
המחזות של דורית כתובים בצורה מיוחדת, במבנה של תיאטרון בתוך תיאטרון – בכל עלילה ריאלית קיים גרעין דמיוני, המשקף את עולמה הפנימי של הדמות הראשית במחזה. כך בנויים מחזותיה משכבות של עלילה פנימית ומעטפת, ביניהן מתנהלים יחסי גומלין מעניינים. בכתיבתה יצרה דורית שפה חדשה, המשלבת חומרים ריאליסטיים בעולם פנטזיה מובהק. על אף הזמנות חוזרות ונשנות מתיאטראות שונים בארץ למחזות ריאליסטיים, התעקשה דורית על קיומו המרכזי של עולם הדמיון במחזותיה.
המעקב אחר כתיבתה מצביע על התפתחות והתחדשות, וכן על מוטיבים חוזרים ועיסוק בנושאים אקטואליים. ברוב מחזותיה קיימת התייחסות לחיים בישראל, להיסטוריה ולעבר מצד אחד, ולאירועי ההווה מצד שני. במחזות יש התייחסות למסעי הצלב, מאורעות תרפ"ט במוצא, תקופת השואה, מלחמת לבנון הראשונה (1982), מבצע עופרת יצוקה (2008) ועוד. בתאור החיים בישראל מוזכרים פיגועים באוטובוסים, חיים במקלט, ועוד.
נושא מרכזי שהעסיק את דורית במחזותיה היה חיפוש אחר אהבה. מחזותיה מתחילים במצב של זוגיות פגומה, ועם התקדמות עלילת המחזה אנו עדים לתיקון המעוות. לעזרת הנפשות הפועלות באים גיבורי "החיזיון הפנימי", הפועלים כלחשנים מיומנים, מעודדים את הגיבור ומנסים לכוון אותו למסלול הנכון של חייו.
המשיכה לחיים בחוץ לארץ, ולאנגליה בפרט, מופיעה אצל מרבית הדמויות במחזותיה, כמו גם אצל דורית עצמה. המתח בין החיים בישראל ובחו"ל, ומעבר הדמויות מכאן לשם ומשם לכאן מייצג במחזותיה את עמדתה האישית-ציונית. דורית השקיעה רבות בתחקירים לפני כתיבת כל מחזה. התהליך כלל עיון במקורות היסטוריים, קריאת ספרות רלוונטית, נסיעות לחו"ל, חיפוש בארכיונים, ראיונות אישיים, וגם סיפוריהם של בני משפחה וחברים קרובים נכללו במחזות.
דורית השאירה לעולם האמנות מכלול של יצירה עשירה ומגוונת בשירה חרוזה, קטעי עיון ודרמה. המחזות משקפים את עולמם הפנימי של ישראלים החיים בארץ ובחו"ל.
דורית חלתה במחלה קשה, ונפטרה ב-23.2.2012.
האתר הוקם לזכרה של דורית מקלף ולהכרת יצירתה. המחזות באתר מוצעים להעלאה על הבמה.
יהי זכרה ברוך!
